מדוע חטא אדם הראשון כה חמור שבגללו הגיעה המיתה לעולם?

בפסוק 'בצלם אלוהים ברא אותו' מלמדת אותנו התורה כי הקב"ה נתן כח אלוקי כאדם,  כזה שיכול לברוא יש מאין וכזה שיכול להמציא את עצמו מחדש כאשר הוא מתנשא מעל עצלות ומגבלות החומר.

בפרשת בראשית אנו למדים כי עלינו להתחדש בהתחדשות תמידית בין לפני החטא ובין לאחר החטא, כאשר בקב"ה נפח באפינו "רוח נשמת חיים" אלוקית, הקב"ה נתן לנו כח החיות רוחני שאינו מוגבל במגבלות פיזיות ויתירה מכך יכול להתגבר עליהם ועל עצלותם, עד כדי הגעה למעלה חשובה ונעלית 'להדמות לבוראנו'

ההשלמה של כח החיות הזאת שאנו למדים בחומש בראשית נמצאת בחומש דברים שם התורה מצווה אותנו "והלכת בדרכיו" וכן "ללכת בכל דרכיו". "מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הקדוש ברוך הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הקדוש ברוך הוא נקרא צדיק, אף אתה היה צדיק; מה הקדוש ברוך הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש" (ספרי עקב יא, כב)

בספרים הקדושים אף מובא בשם הזוהר הקדוש כי כל מי שעוזר ומכלכל את רעהו נקרא בורא עולמות כפי מעשה ה' יתברך, מכיון שהוא מחיה את חברו וזה דמוי מעשה ה' שנותן חיים לכל חי.

הנחש שראה את המעלה הגדולה של אדם וחווה והתקנא בה, רצה להפיל אותם על ידי שהפך מעלה זו לעצת רשע ומעשה שטן, אדם וחווה האמינו לנחש שלקח אותם כמה צעדים קדימה בטענתו כי אפשר לאכול מעץ החיים ולהיות כאלוקים, במקום לעצור במקום ולהבין כי מעשיהם הטובים יכולים להשתתף עם הקב"ה במעשה בראשית רק מתוך חסד ה', ולא מתוך כוחי ועוצם ידי, הם בחרו ההפך.

היהדות מאמינה בכוח האדם לעשות מעשיים אלוקיים, שמגדלים את האדם להדמות לבוראו, הקב"ה היטיב עמנו שהחובה להדמות אל מדותיו היא זכות עצומה, ככל שנזכיר זאת לעצמנו תגבר אהבת ה' והחשק בעבודת ה'.

דווקא עכשיו רגע לאחר חגי תשרי סהם התחדשנו, אנו צריכים להכניס את כח ההתחדשות לחיי היום יום כמוצר צריכה בסיסי,  היכולת לעשות זאת האופן תמידי היא רק על ידי ההבנה כי אנו מחוברים להקב"ה ובכל התחדשות רוחנית אנו מעוררים את הכח הרוחני והאלוקי שהקב"ה נפח בנשמתנו ובכך אנו יכולים להדמות אלי מדותיו יתברך.